מאת: אסף פרידמן | המחלקה לארכיטקטורה, בצלאל
Linked Hybrid complex in Beijing, Steven Hall
בישראל של שנות האלפיים עתודות קרקע לבנייה הולכות ומצטמצמות וכאשר בוחנים את המגדלים בתל אביב מבחינים שמרביתם מיועדים לעשירון העליון. ונשאלת השאלה מה הן אפשרויות הדיור בר ההשגה למעמד הביניים? האם אפשר לבנות מגורים למעמד הביניים שיתן תשובה לצרכים חברתיים של האנשים שמתגוררים בהם? “ת”א/5,000″ אותה יזמה העירייה טוענת שכן אך לא מפרטת האם יהיו בר-קיימא חברתי? אך התכנית היא תוכנית שווקית של מה שהעריה חושבת שאפשרי לביצוע ומשאיר את השאלה הזאת לצרכן. האם יש תקדים לבניית מגדלים שיהיה שונים במהותם מהמגדלים הנבנים והמתוכננים היום שייקחו בחשבון את הצרכים של תושבי המגדלים והצרכים של התושבים הגרים בקירבה למגדל? מאמר זה ינסה להגדיר את הכלים שמאפשרים ניתוח של היתרונות והחסרונות וינסה להציע אלטרנטיבה לבניה הנוכחית.
יש מעט בנינים שכבשו את תשומת לב הציבור כמו המגדלים שניבנו בעשור האחרון. מגדלים אילו סיפקו ומספקים את הרצון שלנו לראות ולהראות התקדמות טכנולוגית ואסתטית. המגדלים שהם סמלים של הצלחה וכח כלכלי מגדירים מחדש את העיר ואת קו האופק שלה. מגדלים אלו שנעשו לנכסים היקרים בעיר שינו את הנוף האורבני בארץ ובתל אביב בפרט, וככל שהמרוץ לבנות גבוה יותר ממשיך, העיר מקבלת עוצמה ומשנה את אופיה.
לעומת הערצה של המגדלים, ג’יין גאקובס (Jane Jacobs) בספרה “מוות וחיים בערים האמריקאיות הגדולות” טוענת שהעיר המודרנית מאבדת את מרקמה ההומוגני, החיים בעיר המודרנית מעודדים עראיות וגורמים להתבדלות ולא תורמים לחיים חברתיים מבחינת שייכות וקהילה. שלא כמו בערים מסורתיות בהן יש בניה נמוכה ובה הכיר כל אחד את שכנו, בעיר המודרנית, אנשים חיים ללא קשר אחד עם השני, וחוץ מלהגיד שלום לא מחייב לשכנים הגרים בדלת ממול אין שום יחסי שכנות. עיר מודרנית צריכה שיהיו לה סוגים שונים של חללים ציבוריים וחללים לא רשמיים כדי לתת הזדמנות לאנשים ליצור יחסים אקראיים בלי לפגוע בפרטיות. אבל הגורם מספר אחד ליצירת יחסים בן אנשים הוא קשר עין, חלל הראיה שבו יש לאנשים אפשרות לבחון אחד את השני בזמן פעילות שונות (Bay). זאת אומרת שיש אזורים שבהם יש אפשרות ליצרת דיאלוג בן אנשים. בבניה נמוכה קשר עין הוא אפשרי והרחוב ההולנדי המסורתי בנוי על קונספט זה. ברחוב ההולנדי בעל הבית ועובר האורח רואים אחד את השני וכל אחד מפקח על התנהגות השני. לעומת זה ממרום המגדל אין אפשרות ליצור קשר עין ובעל הדירה נימצא בבידוד המזהיר של הנוף.
לפיכך קיימות שתי אפשריות להבנת מבנה של המגדלים הנראות כמנוגדות, מצד אחד המגדלים הם סמל לקידמה טכנולוגית, כוח ואסתטיקה ומצד שני הם סמל לחוסר אחריות חברתית. זאת אומרת או שהמגדלים הם קו עיצובי משמעותי שמאפשר כל תוצאה או שהם בזבוז וכל האיכות התכנוניות הם לא רלונטיות. לפי מלויל (Melvin, 2008) מהלך מחשבה זה הוא תמיד מעגלי ומוליך לכך שכל צד טוען שהשני לא הבין את הנושא. אבל לא תמיד הדברים הם שחור ולבן, ויש מגדלים שהארכיטקטים לקחו אחריות חברתית כחלק מהקידמה החברתית.
על פי אילו אמות מידה אנחנו בוחנים את איכותם של מגדלים? הגדרת המגדל מניחה שתי אפשריות של בחינת יחסים בין אלמנטים, האחת חיבור של המגדל עם המרקם העירוני, והשניה הבנין כמכלול. בחיבור של המגדל עם המרקם העירוני ניתן לדבר על השתלבותו של המגדל לחיוב ולשלילה. בארץ יש מספר דוגמאות של מגדלים שמשתלבים עם המרקם העירוני על ידי הוספה או הפחתה של שטחים ציבוריים. שתי דוגמאות: המגדל בבזל שמשתלב על ידי השארת חלק משטח קומת קרקע פתוח לציבור הרחב וכך איפשר יצירת ככר ובניה מסחרית בבלוקים הקרובים. מרכז דיזינגוף שמשתלב בצורה שונה ומחבר את הבנין למסחר.
כאשר בוחנים את הבנין כמכלול נשאלת השאלה כמה מצבים חברתים שונים יוצר המגדל לתושביו? בביקורת על המגדל נלקחת האפשריות של דייר המגדל לניצול פונקציות שונות. בארץ יש מספר דוגמאות לבניה שמשלבת שטח מסחרי עם שטחי מגורים או משרדים, אבל אין עדין בניה שמשלבת את הצרכים המשתנים של דיירי המגדל. המגדל שיכול להציע אלטרנטיבה הוא הבנין ההיברידי שמחבר בין צרכים חברתים לפרטיות של התושבים.
סינ-גפור
סינגפור היא מקום שבו מתקיימת אחת האלטרנטיבות, 84% מהתושבים גרים בבניה ציבורית גבוהה, 11% גרים בבניה פרטית גבוהה, ורק 5% גרים בצמודי קרקע (Urban Redevelopment Authority, 2004). הבניה הציבורית היא מהפרוגרסיביות ביותר בעולם המתבססת על שיתוף התכנון עם התושבים, ולהם יש את היכולת לקבוע את סוג הפרויקט והיקפו. בהרבה בחינות סינגפור דומה לישראל, היא בעלת שטח אדמה מצומצם ואוכלוסיה גדלה. הצורך במתן זכויות דיור לכל תושב הביא את סינגפור להבנה שיש צורך בבניה לגובה. סינגפור התחילה בבניה של מגדלים בני 18 קומות ועברה לבניה של 36 קומות והיום בונים מגדלים בני 50 קומות. אחרי שנים רבות של בניה לגובה הם הגיעו לכמה תובנות המומחשות בתחרות לבנייה ציבורית שהבנייתה מגיעה לסיומה בימים אילו ומסבירה את הרעיון מאחורי קונספציה זו.
התחרות הבין לאומית לבניה ציבורית דאקסטון (Duxton) סינגפור שנערכה ב 2001-2002 הדגישה שני נושאים: פיתוח קהילתי ‘ופיתוח בר קיימא’ הנובע מתפיסה של המשכיות החותרת לפיתוח היכולת להתקיים לאורך זמן. התוכנית הזוכה הייתה של “ארק סטודיו לארכיטקטורה ואורבניזם” (ARC Studio Architecture + Urbanism) התוכנית כוללת שלושה גושי בנינים וגשרים ביניהם בקומות 26 ו48 שמקשרים את הבניינים. הקומות עם הגשרים מכילות מתקני בילוי, גנים ופונקציות קהילתיות שנועדו לשרת את התושבים. הגשרים פועלים באותו עקרון כמו רחובות העיר, עם אזורים של צמחיה, עם מסדרונות רחבים שנותנים אפשרות ליצירת קשר עין או מסתור ותחושת מרחב ויוצרים לתושבים תחושת שייכות. לעומת זאת, בעיר המקומות הציבוריים נוטים להיות מקומות מפגש ארעים בגלל כמות הגדולה של האנשים שעוברת במקום שלא מעודדת אינטראקציה בין אנשים. בדרך כלל כדי לבחון את האינטראקציה במקומות אלה מבדלים בין כמות האנשים שעוברת והזמנים שבהם המעברים פעילים. ככל שהשעות שבהן עוברים אנשים הן יותר ארוכות כך שהמקום בטוח יותר מבחינת ביטחון אישי. בתוכנית זו “ארק סטודיו לארכיטקטורה ואורבניזם” האזורים הציבוריים קטנים ואינטימיים יחסית לרחובות העיר ולא פוגעים בתחושת הפרטיות של התושבים ולכן הם יותר יעילים באפשרות של יצירת קשרים בין אנשים ויצירת שייכות לשכונה.
הזוכה ארכ סטודיו לארכיטקטורה ואורבניזם (ARC Studio Architecture + Urbanism)
הזוכה במקום שני בהתחרות הבין לאומית לבניה בדאקסטון הם “ווא ארכיטקטים” (WOHA) ומבחינה ציבורית צריכים לקבל יותר תשומת לב בגלל הצורה שבה הארכיטקטים המציאו מחדש את קנה המידה (שיכפול הבנין). ויצרו מקום מפגש בחלל הבניין שמעודד ללא רק קשרים חברתיים בין האנשים אלה גם אפשרות משחקים לנוער. הבניין שהארכיטקטים קוראים לו ‘כפר אורבאני בשמים’ הוא קובץ של בנייני מגורים מחוברים ביניהם על ידי גשרים ופלטפורמות אשר פתוחות לשמים ומכילות צמחיה ומקומות של מפגש ומשחק. הבניין כולל שמונה בלוקים שמכילים ארבע דירות לקומה ומסודרים ברשת, כאשר בכל קומה חמישית ישנה פלטפורמה לשימוש התושבים. בממוצע, ישנן בין ארבע לשש דירות בחמש קומות או 20- 30 משפחות שיש להם גישה לפלטפורמה רחבה. תכנון זה מאפשר לאמהות לשמור קשר עין עם ילדיהם המשחקים ברחבה, או לילדים לראות מי נמצא ברחבה.
הזוכה במקום השני ווא ארכיטקטים (WOHA Architects)
סין היא מקום נוסף בה בוחנים חוק של תכנון עירוני וכפרי שיאפשר בניה חברתית. בשנת 2030 סין מצפה שיהיו 828 מליון אנשים אשר גרים בערים. ב 1995 היתה הצפיפות של הערים בסין פי עשר מאשר ארה”ב ופי 2.5 מאשר ערים אירופאיות, וקצת פחות מערים אחרות במזרח הרחוק. אחד מה הניסיונות לאפשר בניה יותר חברתית היא עבודה של סטיבן הול בבגין שנקראת “היברידית מחוברת” (linked Hybrid). הבנין מחולק לשלושה חלקים כאשר קומת הקרקע פתוחה לקהל הנרחב ויש בה חניות ומסעדות אשר פועלות בחצר. בקומות הביניים יש מלון, גן ילדים, בית ספר וקולנוע. מעליהם יש שמונה מגדלי מגורים אשר מחוברים ביניהם בעזרת גשרים היוצרים מרחב ציבורי לתושבים עם גנים פתוחים על הגגות.
סטיבן הול בביג'ין
תל-אביב
בתל אביב נבנים בעיקר בנינים רבי קומות לעשירון העליון וישנה דרישה חזקה לדיור של בני המעמד הבינוני, לא רחוק ממרכז העיר. בעקבות פיתוח אזורים שנעשו בעבר לדוגמה פלורנטין, יש חשש שהפיתוח המוצע יגרום ליותר בעיות מאשר פתורנות. בעיה זו יש לפתור לא על ידי קבלנים אלה פרויקט שיצמח מלמטה בעידוד של העיריה, ולכן יש צורך במודל חדש של תכבנון שישלב בין עיצוב ואדריכלות חברתית ובר קימא. בנינים היברידים הם פרי תכנון שמאפשר לארכיטקט מחשבה שכוללת אחריות חברתית. בתקופה זו של עליות במחירי הקרקע וקבלנים אגרסיביים שבונים מגדלים רק מתוך מטרת רווח! יש לאפשר בניה איכותית גם לשכבות הביניים!
אם החוק יאפשר לקבלנים לקבל תוספת של 10% מעל המכסה מהשטח הבנוי לבניית אזורים חצי ציבוריים, הדבר יאפשר לקבלנים בעלות נמוכה יחסית להרוויח מספיק בשביל לבנות עם אחריות חברתית ובתמורה יקבלו הדיירים מגורים שמאפשרים אלטרנטיוה למצב הקים. הגיע הזמן להשקיע בבניה לגובה שתתן איכות חיים למעמד הביניים שיתגורר במגדלים אלה!
ביבליוגרפיה:
Andrew Weaving (2004) High-Rise Living, Gibbs Smith
Andres Lepik (2008) Skyscrapers, Prestel USA; Revised edition
Tall Buildings (2003) Guy Nordenson (Editor), Terence Riley (Editor) The Museum of Modern Art, New York
Jeremy Melvin (2008) Height: between possibility and Responsibility. The Architectural Review October 2008
Jane Jacobs (1993) The Death and Life of Great American Cities Modern Library
Steven Holl Architects LINKED HYBRID Beijing, China, 2003-2009
Jeff Kenworthy, Gang Hu (2002) Transport and Urban Form in Chinese Cities, An International Comparative and Policy Perspective with Implications for Sustainable Urban Transport in China
Urban Redevelopment Authority Report 2004
Tropical Sustainable Architecture: Social and Environmental Dimensions (2006) Joo Hwa Bay (Editor), Boon Lay Ong (Editor) Architectural Press
האם שמת לב שגם סינגפור וגם סין הן דיקטטורות ברמה כזו או אחרת?
אולי זה אומר משהו על הפתרונות המשונים האלה של גשרים בקומה הארבעים שלא ממש הוכיחו את עצמם כבר באוניטה של קורבוזייה בשנות החמישים וברחובת בשמיים של הסמיתסונים בשנות השישים.